אני, החיים וכל השאר | דן גלעדי
כל מחבר אוטוביוגרפיה מתחבט בשאלה מה לכלול בזיכרונותיו, איך לחלק בין המרכיבים השונים שיבחר להתייחסותו, ומה יהיה משקלם? העיקרון הנראה לי כמחייב ומוביל הוא להיצמד לאמת שלי, ולהתעלם מהשיקול הפסול לעשות רושם על הקורא. הספר מיועד לבני משפחתי וצאצאיי בהווה ובעתיד, וכן לידידיי ומוקיריי.
במהלך חיי לא כתבתי יומן בצורה שיטתית. לעומת זה כתבתי במשך שנים לא מעטות, לא לפי מתכונת מסודרת, על גבי אלפים רבים של פתקאות או פיסות נייר בגדלים שונים ומשונים. אלה כללו התייחסויות ספונטניות ממקורות מגוונים לאירועים, מחשבות וביטויים להלכי רוח, קטעים מספרים ונתונים כלכליים ודמוגרפיים. כל שפע זה של ניירות, ללא כל סדר כרונולוגי או לפי נושאים, מעורבב בכמה קופסאות וכלי קיבול. לא ניסיתי אף פעם לסדר ולערוך אותם, בדרך שאוכל לעשות בהם שימוש, ולכן ספר זה כולו נכתב מזיכרונות נטו, בלי הסתמכות על רשימות קודמות״.
את הספר ניתן לקורא בקישור: