אם צריך היה להגדיר את ספרי במונח אחד אפשר היה לכנותו “ספר הגיגים”, שכן מכונסים כאן הגיגים השזורים בפרקי חיי, אך בשום אופן אין הדברים מהווים סיכום, עוד רבה הדרך!
כוונתי המקורית הייתה לאגד בכריכה דקה, עשר או עשרים אפיזודות לכל היותר, אך לבסוף באופן בלתי־נשלט התפרצו אל בין הדפים כמאה מהן. כתבתי לילדיי, לנכדיי ולאשתי האהובה, האחת והיחידה, אך מעבר לרשימת הנמענים מבצבצת אמת אחת: חשתי צורך לכתוב בעיקר עבור עצמי כי “העולם סביבי חירש”.
אורי