מסע של למעלה מ־16,000 ק"מ, המשלול ליציאת מצרים של המאה ה־20, עומד במרכזו של הספר "החיים באפור וורוד".
הכותבת, חני ארבל, מתארת את קורות הוריה, המסופרים בגוף ראשון מפיה של האם. מסע ארוך המתחיל בילדות המוקדמת, בעיירה קטנטנה בפולין, נמשך בדרך חתחתים בברית המועצות וערבות סיביר בנערותה, ומסתיים בבגרותה בארץ ישראל של התקופה המנדטורית, הקמת המדינה והתבססותה הכלכלית בעיר חיפה.
לאורך כל המסע בן אלפי הקילומטרים, עוברים הזוג רוחל'ה ומייטק, תהפוכות של סכנות והצלת חיים, כשהם מטלטלים בין האפור של החיים הקשים, אובדן, רעב ואי וודאות, אל הוורוד של תקווה, אנשים טובים באמצע הדרך והשאיפה חדורת המטרה אל ארץ ישראל. 
הסיפור, המגולל מפיה של האם, משמש נדבך חשוב לזיכרון הנספים בשואה, ותורם ולו במעט למיגור השינאה הגואה חדשות לבקרים. 
המורשת החשובה ביותר שנותרה לאחר השמדת האם והאב, היא המשפחה הגרעינית ההולכת ותופחת, חרף ניסיון העבר להכחידה.